איך הכל התחיל
במרץ 2023, אחרי תקופה של חולשה, כאבי בטן ותופעות מוזרות, לקחנו את בתנו רומי, בת 5, לבדיקת דם ושתן. באותו יום קיבלנו טלפון: "התוצאות לא טובות, גשו מיד למוקד." משם נשלחנו לבית החולים, ושם שמענו את המשפט: "זו מחלה אוטואימונית. מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא, הם נהרסים ולא חוזרים. צריך ללמוד לחיות עם אינסולין."
כמו רוב המשפחות, למדנו בן לילה איך לנהל מצב שלא לוקח יום חופש – גרפים, התרעות, ספירת פחמימות, וקימה בלילה לתקן ערכים. למדנו להעריך עד כמה הרפואה המודרנית מסייעת: ניטור רציף, משאבות ומערכות לולאה סגורה שינו את מה שחיים עם סוכרת סוג 1 יכולים להיראות.
ובכל זאת, שאלה אחת סירבה להיעלם: אם אנחנו יכולים לבנות טכנולוגיה שמחליפה חלק מתפקיד הלבלב – למה לא להיות שאפתניים באותה מידה בשאלה האם אפשר לעזור לביולוגיה עצמה להתאושש?
החיפוש
לא הסתפקנו בתשובה ש"אין מה לעשות". התחלנו לחפש – בכל מקום. קראנו, התייעצנו, בדקנו. בהתחלה כדי להבין, ובהמשך כדי לחפש דרך. במשך שלוש שנים נקראו ונותחו יותר משלושת אלפים מאמרים מדעיים, לצד שיחות עם חוקרים ואנשי מקצוע מהארץ ומהעולם.
ככל שהעמקנו, התחילה להתבהר תמונה אחרת מזו ששמענו באבחון. לא תמונה של מחלה חד-מימדית ובלתי הפיכה, אלא של מערכת מורכבת תחת לחץ – שאולי, בתנאים הנכונים, יכולה להתאושש. מתוך ההבנה הזו נולד SweetFreedom: לא כדחייה של הרפואה, ולא כהבטחה לנס, אלא כסירוב ממושמע לקבל ש"ניהול" הוא סוף הסיפור.
העמדה שלנו
אנחנו לא מתנגדים לטיפול קונבנציונלי, ולא מתחרים באנדוקרינולוגיה. אנחנו לא מציעים ייעוץ רפואי או המלצות טיפוליות אישיות. אנחנו עושים משהו אחר: שואלים האם סוכרת סוג 1 הוגדרה בצורה צרה מדי, והאם תקרת השאיפה נקבעה נמוכה מדי.
במשך עשורים הנרטיב היה פשוט: מערכת החיסון הורסת את תאי הבטא, והאובדן בלתי הפיך. אבל מחקר עדכני מצביע על תמונה מורכבת יותר – תאי בטא תחת לחץ מאותתים בעצמם לגיוס חיסוני; שינויים במעי מקדימים את האוטואימוניות; עקבות ויראליים מתמשכים עשויים להנציח דלקת; הלבלב מתנהג כמערכת שלמה; ובתנאים מסוימים, התחדשות נראית אפשרית. אלה אינם רעיונות שוליים – אלה אותות אמיתיים ממספר תחומי מחקר. SweetFreedom קיים כדי לחבר אותם למודל מובנה, ולבחון אותו באחריות.
החזון
אנחנו בונים פרוטוקול שיקום מובנה לסוכרת סוג 1, והחזון שלנו נועז וספציפי:
הכוונה בשיקום תפקודי היא התאוששות מדידה של ייצור אינסולין עצמי ויציבות מטבולית משופרת. אנחנו לא טוענים שכבר השגנו זאת. אנחנו טוענים שהשאלה ראויה להיבחן בקפדנות.
השיטה: שאפתנות ממושמעת
איפה אנחנו עכשיו
אנחנו בונים מסלול מחקרי מדורג, שנועד לבחון האם שיקום ביולוגי רציף יכול להניב התאוששות תפקודית מדידה. השלב הקרוב הוא סדרת מקרים (Case Series) בליווי רפואי – 5-10 משפחות עם מעקב ביו-סמנים לאורך 12 חודשים. השלב הזה מתוכנן ומוכן לצאת לדרך, וגיוס המימון להפעלתו הוא העדיפות המיידית. משפחה אחת כבר מיישמת את הפרוטוקול היום.
בהמשך מתוכנן ניסוי קליני (שלב 2a) בליווי חוקר ראשי ופיקוח בלתי תלוי. כל העבודה מתוכננת להפיק נתונים ברמת פרסום מדעי, עם ליווי קליני, פיקוח סטטיסטי, וניטור ביו-סמנים לאורך זמן.
למי זה מיועד
- שותפים אסטרטגיים – פילנתרופים ומוסדות המוכנים לממן בחינה קפדנית של השערות בעלות פוטנציאל לשינוי.
- אנשי רפואה – אנדוקרינולוגים, אימונולוגים וחוקרים הפתוחים לחקירה מובנית בגישת "התחדשות תחילה".
- תומכים בעלי חזון משותף – משפחות ואנשי מקצוע שרוצים שקיפות אחראית, חשיבה רצינית והתקדמות אמיתית.
הזמנה
סוכרת סוג 1 ראויה ליותר מניהול טוב יותר. היא ראויה לניסיון רציני לבחון האם התאוששות אפשרית. אם אתם מזדהים עם שאפתנות ממושמעת – כשותפים אסטרטגיים, אנשי מקצוע או תומכים – נשמח שתיצרו קשר.