מודל השיקום המדורג

מסגרת ביולוגית לבחינת התאוששות תפקודית בסוכרת סוג 1

במשך יותר מחמישים שנה, סוכרת סוג 1 הוגדרה בעיקר כמחלה אוטואימונית. במודל הזה, מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב, מה שמוביל לאובדן בלתי הפיך של ייצור אינסולין.

אבל מחקר מתפתח מצביע על תמונה מורכבת יותר. מערכות ביולוגיות מרובות נראות כמעורבות בהתפתחות המחלה ובהתמשכותה:

  • איתות בין המעי למערכת החיסון
  • נוכחות ויראלית מתמשכת
  • רעלנים סביבתיים
  • עקה חמצונית
  • חוסר איזון הורמונלי באי הלבלב

גורמים אלה עשויים ליצור סביבת לחץ שמזינה את עצמה, שבה תאי הבטא אינם יכולים לשרוד או להתאושש.

מודל השיקום המדורג מציע שלא ניתן לבחון התאוששות משמעותית על ידי טיפול ברק אחד מהגורמים האלה. במקום זאת, יש לייצב את הסביבה הביולוגית שלב אחר שלב.


מבט חדש על סוכרת סוג 1

בהרצאה הזו אני מסביר את התגליות המדעיות שעומדות בבסיס הגישה – מה התגלה בשנים האחרונות, ולמה זה משנה את האופן שבו אפשר לחשוב על סוכרת סוג 1.


למה הסדר חשוב

גישות טיפוליות רבות מנסות לעודד התחדשות של תאי בטא באופן ישיר. אבל אותות התחדשות שמוכנסים לסביבה ביולוגית עוינת אינם צפויים להצליח. אם הגורמים הבסיסיים ללחץ התאי נשארים פעילים, התאים החדשים שנוצרים מתמודדים עם אותם תנאים הרסניים.

לכן המודל מציע גישה רציפה:

  1. להפחית את העומסים המערכתיים
  2. לשקם את מסלולי האיתות הביולוגיים
  3. לייצב את הוויסות ההורמונלי בתוך האי
  4. ורק אז לבחון את יכולת ההתחדשות
תאים יכולים להתחדש רק בסביבה שמאפשרת להם לשרוד.

ארבע הפאזות הביולוגיות

מבט-על על המודל המודרג. ההתקדמות מבוססת בדיקות – אין שינוי מדיד, אין מעבר לשלב הבא.

רצף התוצאות הצפוי: תחילה שינוי בסביבה – אות תפקודי בהמשך. בסוכרת סוג 1 מבוססת, איננו מניחים ייצוב מוקדם של ערכי הסוכר או של ההורמונים לפני פאזה IV. האות התפקודי המשמעותי הראשון הצפוי הוא C-peptide מגורה.
פאזה I – לכבות את האש
שכבת הסביבה
מטרות עיקריות: איטום חדירות המעי, שיקום תפקודי החיידקים המייצרים SCFA, תיקון דיסביוזיס, והפחתת האיתות הדלקתי שמקורו במעי.
שערי ביו-סמנים: שינוי תפקודי/הרכבי במיקרוביום (אקולוגיה תומכת-SCFA), שיפור במדדי מחסום המעי, ומגמת ירידה בעומס הדלקתי.
למה זה חשוב: מפחית עומסים שעלולים להגביר את איתותי המצוקה של תאי הבטא ואת ההפעלה החיסונית.
פאזה II – לנקות את השטח
שכבת הסביבה
מטרות עיקריות: הפחתת עומסים ביולוגיים מתמשכים שעלולים לתחזק מצוקה תאית כרונית (עומס רעלים, עקה חמצונית, אותות ויראליים במידת הרלוונטיות), תוך שמירה על מסלולי הפינוי וההתאוששות.
שערי ביו-סמנים: מגמת ירידה בסמני עקה מערכתיים (מדדי דלקת ועקה חמצונית) ושיפור בעמידות ובסבילות לפרוטוקול. שיפור בערכי הסוכר אינו צפוי כאות מעבר בשלב זה.
למה זה חשוב: יוצר סביבה ביולוגית פחות עוינת לפני שמנסים לייצב את האי או לעודד התחדשות.
פאזה III – לייצב את הלבלב
שכבת האיתות התאי
מטרות עיקריות: ייצוב האיתות הפראקריני בין תאי האלפא לבטא ומערכת האי כולה (כולל ויסות לקוי כרוני של גלוקגון), והפחתת העקה האנדוקרינית לפני הפעלת ההתחדשות.
שערי ביו-סמנים: מגמות בסמני ציר-האי (כפי שמוגדר בתוכנית המדידה של הפיילוט) לצד ירידה מתמשכת באיתות הדלקתי המערכתי. איזון הורמונלי וייצוב ערכי הסוכר אינם מונחים מראש לפני שתפקוד האינסולין העצמי חוזר.
למה זה חשוב: התחדשות אינה צפויה להחזיק אם הסביבה ההורמונלית של האי נשארת לא יציבה.
פאזה IV – לבנות מחדש את תא הבטא
שכבת יכולת ההתחדשות
מטרות עיקריות: הפעלה ותמיכה בהתאוששות ובהתחדשות של תאי הבטא העצמיים, בתוך סביבה שכבר התייצבה.
שערי ביו-סמנים: האות התפקודי הראשון הצפוי – C-peptide מגורה (MMTT). השפעות בהמשך עשויות לכלול הפחתה בצורך באינסולין ושיפור ביציבות ערכי הסוכר.
למה זה חשוב: בוחן האם סביבה מאפשרת + איתות יציב באי יכולים לתרגם פוטנציאל התחדשות לתפקוד מדיד.
חשוב: ההתקדמות מותנית. אם הביולוגיה הנמדדת אינה משתנה, המודל אינו מתקדם לשלב הבא.

הרצף הצפוי

שינוי בסביבה צפוי מוקדם – בפאזות I עד III (מיקרוביום, מחסום המעי, סמני עקה, עומס דלקתי). האות התפקודי צפוי מאוחר יותר – בפאזה IV, בדמות C-peptide מגורה (MMTT), ובהמשך אולי הפחתה בצורך באינסולין ושיפור ביציבות הסוכר.

בסוכרת סוג 1 מבוססת, ערכי הסוכר מונעים בעיקר על ידי אינסולין חיצוני עד שתפקוד עצמי חוזר.


התקדמות מבוססת ביו-סמנים

עיקרון מרכזי במודל הוא שהמעבר בין פאזות אינו נקבע על ידי זמן. במקום זאת, המעברים מבוססים על סמנים ביולוגיים שמעידים שהסביבה הבסיסית השתנתה. לדוגמה:

  • סמני חדירות מעי
  • התאוששות מטבוליטים של המיקרוביום
  • סמני עקה חמצונית
  • ויסות גלוקגון
  • מדידות C-peptide מגורה

רק כאשר הביו-סמנים מעידים על ייצוב מספיק, המודל מתקדם לשלב הבא. גישה זו נמנעת מהכנסת התערבויות של שלב מאוחר לתוך סביבה ביולוגית לא יציבה.


המטרה

מודל השיקום המדורג אינו טוען לספק ריפוי. מטרתו לבחון שאלה מדעית:

האם התאוששות תפקודית משמעותית יכולה להתרחש בסוכרת סוג 1 מבוססת, אם הסביבה הביולוגית משוקמת שלב אחר שלב?

התשובה עדיין אינה ידועה. אבל ההשערה ניתנת לבחינה. יוזמת המחקר של SweetFreedom נועדה לבחון את השאלה הזו באמצעות תצפית קלינית מובנית ודיאלוג מדעי משותף.